גז"ד למורשע בדקירה בנסיבות מחמירות עקב סכסוך והחזקת סכין

1.    העבירות בהן הורשע הנאשם:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333+335 (א)(1); ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186, הכל לפי חוק העונשין, התשל"ז- 1977. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על רקע של סכסוך קודם, ניגש הנאשם למתלונן שישב ברכבו עם בני משפחתו ודקר אותו עם סכין בזרועו. הסכין חדרה את הזרוע מצד אחד ויצאה מצידה השני. 

כאמור, הודה הנאשם בעובדות הנ"ל והורשע בעבירות כמפורט לעיל.
 

2.    תסקיר המבחן והטיעון לעונש :

לאחר שהורשע הנאשם, הורה בית המשפט על הפנייתו לשירות המבחן כדי שיוגש תסקיר בעניינו (ראה החלטה מיום17/3/08). לבית המשפט הוגש תסקיר מיום 12/5/08. שירות המבחן ציין בתסקירו כי הנאשם בן למשפחה  נורמטיבית. במסגרת המשפחה המורחבת התגלע סכסוך שבגינו גם היריבות בין המתלונן לנאשם. הנאשם חש, לדבריו, מושפל ומאוים ולכן נשא סכין. בכל הנוגע לאירוע נשוא כתב האישום הוא הביע בפני קצין המבחן חרטה מלאה ומודעות להתנהגותו השלילית. שירות המבחן ציין כי מדובר בצעיר ללא דפוסי התנהגות עבריינית.

שירות המבחן המליץ כי הענישה בעניינו של הנאשם תשים דגש על הליך טיפולי שיכלול גם הליך של צדק מאחה בין הנאשם למתלונן. לעניין זה צוין גם כי למעשה כבר קיים הסכם סולחה בין הצדדים.

ב"כ המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר ממושך וזאת בשים לב לחומרת המעשה. לבית המשפט הוגשו צילומים של המתלונן בהם נראית הדקירה בזרועו וכן מסמכים רפואיים מהם ניתן ללמוד על חומרת הפגיעה בו. ב"כ המאשימה ציינה את הצורך להרתיע בפני שימוש בסכינים כאמצעי לפתרון סכסוכים ובהתאם ביקשה כי בית המשפט יגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל ארוך ומשמעותי, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות עם הנאשם את הדין וזאת בהתחשב בהודאתו המיידית, קבלת אחריות, חרטה אמיתית וכן בשים לב לכל האמור בתסקיר המבחן.

ב"כ הנאשם מבקש כי בית המשפט ישים דגש גם על הסכם הסולחה שנכרת בין הצדדים וסיום הסכסוך המשפחתי שהיווה רקע לאירועים נשוא כתב האישום.

בנסיבות אלו, מבקש הסנגור כי בית המשפט לא יגזור עונש מחמיר ויביא בחשבון את הדגש הטיפולי, כפי שהמליץ שירות המבחן. 

הנאשם הביע חרטה.

3.    שיקולי בית המשפט לעניין הענישה :

כאמור, הודה הנאשם בדקירתו של אדם בזרועו. על פי המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט, חייבה החבלה תפירה של החתך בזרוע אם כי לא נגרמו נזקי גוף חמורים. נראה שבדרך נס, על אף עומק חדירת הסכין, לא נגרם לזרועו של המתלונן נזק בלתי הפיך. מדובר בדקירה עמוקה שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר.